למוריים (שם מדעי: Lemuridae) היא משפחה של פרימאטים בתת הסידרה טרום קופים (קיפופים). המשפחה ייחודית לאי מדגסקר ולאיי קומורו שבאוקיינוס ההודי. השם "למור" פירושו "רוח רפאים" בשפה המקומית השגורה במדגסקר. הם זכו בשם זה בשל העובדה שהם חיים בצמרות העצים, בגובה של כמה עשרות מטרים.
כל בני המשפחה הם אוכלי צמחים או אוכלי כל. הם שוכני עצים, ויש כאלו המבלים חלק מזמנם על האדמה. הם מתקדמים הן על ידי ריצה אופקית על ענפים והן על ידי ניתור מגזע מאונך אחד למשנהו. אורך חייו בממוצע 20 שנה.
הם מתאפיינים בזנבות ארוכים ושעירים ובגופים ובגפיים רזים. אוזניהם אינן גדולות, מכוסות בפרווה, ובקצותיהן ציצות שיער.
הלמור החום נמצא בסכנת הכחדה, כמו כל מיני הלמורים, בשל הריסת אזורי מחייה על ידי בני האדם, ציד לבשר ולפרווה ובשל סחר בחיות מחמד.
בישראל מותר להחזיק למורים אך ורק בגני חיות ובפינות חי שקיבלו היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים הלאומיים.
סיפור המקרה:
לימי, למור חום ממין נקבה, החיה בפינת חי יחד עם משפחתה, הגיעה למרפאת "כל חי" ברחובות כשהיא שוכבת על צידה, חלשה מאוד, ראשה וצוארה מאוד נפוחים, עד כדי חוסר יכולת לפתוח את עיניה. המטפלים שלה סיפרו שהנפיחות החלה לפני יומיים ומאז המצב רק מחמיר.
בבדיקה שנערכה במרפאה, בנוסף לנפיחות נמצא כי חום גופה נמוך מדי, היו לה הפרשות מהאף ונשימותיה מהירות: מצב קריטי עם סכנת חיים מיידית: הסכנה הגדולה ביותר בנפיחות בפנים היא לחץ על קנה הנשימה וחנק.
המטפלים סיפרו שיש נחשים בפינת החי ושרק שבוע קודם לכן מצאו נחש צפע שם, ואכן הסימנים מתאימים להכשת נחש.
לימי החלה לקבל מיד טיפול חירום להצלת חייה שכלל עירוי של נוזלים לוריד, אנטיביוטיקה, סטרואידים ואנטי היסטמינים להורדת תגובת הדלקת הכה חמורה בפניה. כמובן שהיא קיבלה גם משככי כאבים וחימום.
לימי נשארה לאשפוז במרפאה למשך מספר ימים במהלכם קיבלה טיפול איטנסיבי. בגלל נפיחות הפנים והקושי בפתיחת הפה לימי הואכלה מספר פעמים בכל יום במזון רך ומרוסק.
במהלך ימי האשפוז מצבה הלך והשתפר, הנפיחות החלה לרדת, העיניים נפתחו ולימי חזרה לאכול בכוחות עצמה.
היום היא מרגישה מצויין וחזרה לחיק משפחתה ולבנה האוהב....
