מכות חום
בעלי חיים, כמו בני אדם, עלולים לסבול מעומס חום סביבתי גבוה שעלול להוביל, במקרים קיצוניים, למכת חום: חום הגוף עולה לרמות גבוהות מידי תוך כדי פגיעה במערכות הגוף השונות ומוות ללא טיפול מהיר. כמובן שמניעת מכת החום היא הצורה הטובה ביותר למנוע פגיעה בחיות המחמד, ולכן כדאי לדעת מהם גורמי הסיכון למכות חום בבעלי חיים:
סוג החיה. ישנם בעלי חיים הרגישים במיוחד לעומס חום כבד כגון צ'ינצ'ילות ושרקנים.
גזע הכלב. כלבים בעלי מבנה אף פחוס המתקשים לנשום באופן רגיל (כגון בוקסרים ופקינזים) מתקשים לפנות את חום גופם ביעילות (כלבים אינם מזיעים אלא מתקררים על ידי הלחתה – נשימה בפה פתוח).
אופי החיה. בעלי חיים נמרצים ופעילים במיוחד רגישים יותר למכות חום.
מי שתיה. כיוון שקירור גוף יעיל דורש מים, חוסר מים והתייבשות קלה, אפילו למספר שעות, עלול לגרום לפגיעה ביכולת הקרור של החיה. יש לדאוג שלחיה יהיו מים נקיים טריים, לא נמצאים בשמש וללא ירוקת בכלי המים.
עומס חום סביבתי. כאשר עומס החום כבד – הסיכוי לסבול ממכת חום רב יותר.
צל. חיה הנמצאת תחת קרינת שמש ישירה בסיכון גבוה יותר מחיה בצל.
באופן כללי מומלץ לאפשר לחיות גישה חופשית למים לשתיה (להקפיד שהמים אינם בשמש!!!!), לאפשר לחיה להיות בצל, לא לאמץ חיה בשעות עומס החום (לא לצאת לטיול ארוך אפילו אם הכלב רוצה!). במצבים קיצוניים מומלץ להשאיר את החיה בבית בטמפרטורת חדר נעימה.
סימני מכת חום כוללים נשימה מוגברת, ירידה ברמת ההכרה, חולשה כללית עד אובדן הכרה. קירור מיידי ניתן ע"י הרטבת אזורי עור חשופים (בטן, אוזניים, כפות רגליים) עד להגעה מיידית לקבלת טיפול וטרינרי.
התייבשות
התייבשות עלולה להיגרם אם לא מספקים לחיית המחמד מים עפי דרישת הגוף. הלחתה לצורך קירור הגוף דורשת אידוי כמות רבה של נוזלים ולכן אם אין אספקה סדירה של מים - חיית המחמד עלולה להתייבש.
יש לוודא שלחיית המחמד יש מים נגישים: המים נקיים, יש להחליפם לפחות אחת ליום, כלי המים נקי והמים קרים. יש להקפיד שכלי המים לא יהיה בשמש וכי המים אינם חמים מידי לשתיה.
רחצה בים
הבילוי בים על הכלב מהנה, אך יש לשים לב למספר דגשים:
זיהוי. מומלץ (ויש אפילו דרישה חוקית) להשאיר את הכלב קשור בכל זמן שהייתו על החוף. מומלץ לדאוג לסימון ברור של רצועת הכלב ולרשום על הרצועה את פרטי הבעלים (שם וטלפון נייד) למקרה שהכלב ייעלם.
מי הים. מי הים מלוחים ואינם מיועדים לשתיה. כלבים השוחים במים עלולים לשתות כמות רבה של מי ים עם השפעה בריאותית שלילית. בנוסף, לאחר הרחצה בים יש לשטוף את הכלב במים נקיים.
אכילת חול. לכלבים יש נטיה לאכול ממצאים מעניינים (שאריות אוכל) שמוצאים בחוף הים ועלולים להכיל חול רב. אכילת חול עלולה לגרום לעצירות ולשלשולים דמיים.
בליעת קרסי דיג ועצמות דג. חוף הים עמוס בשאריות שהותירו דייגים - שאריות שעלולות לפגוע בכלבים שבולעים אותם.
כוויות עור. חשיפת עור הכלב לשמש עלולה לגרום לכוויות, בדיוק כמו לבני אדם. לכן יש למנוע מכלבים לאחר תספורת קצרה, בהם העור גלוי, להיחשף לשמש לזמן ממושך.
מכת חום. יש להקפיד לאפשר לכלב מקום מוצל לנוח בו, ולא לגרום לו לפעילות יתר.
התייבשות. יש לאפשר לכלב שתיה חופשית ממים קרים הנמצאים בצל. חוסר שתיה עלול להוביל להתייבשות ולמכת חום.
טפילים חיצוניים
בעונת הקיץ הטפילים מתרבים ו"מרימים ראש". שני סוגי הטפילים העיקריים בחיות מחמד הם הפרעושים, שגורמים בעיקר לדלקות עור ולהעברת תולעי מעיים, והקרציות שעלולות להעביר מחלות קשות. מומלץ להתייעץ בגורם מיקצועי לגבי הטיפול המונע המתאים ביותר עבורכם כדי למנוע נגיעות בטפילים – ישנם עשרות תכשירים בשוק, לכל תכשיר יתרונות וחסרונות.
הטיפול הטוב ביותר הוא שילוב של תכשיר יעיל על בעל החיים, טיפול סביבתי נכון והדברה מקצועית לפי הצורך.
הכשות נחש
בעונה זו הנחשים פעילים ומסתובבים בשדות. מומלץ לא לאפשר לכלבים להסתובב בשדות עם צמחיה בהם עלולים להיות נחשים. ההכשה היא בדרך כלל באזור הפנים והרגליים והסימנים הם של כאב מקומי באזור ההכשה, צליעה, התנפחות מקומית, דימום, הרגשה כללית לא טובה. לעתים ניתן לאתר את נקודות חדירת שיני הארס. במצבים בהם קיים חשש להכשת נחש יש לפנות לטיפול וטרינרי מיידי.
כוויות ברגליים
בימים חמים במיוחד ובאזורים חמים המדרכה והכביש עלולים להיות חמים מידי עד לרמה של כוויות בכריות הרגליים. מניעה תהיה הליכה באזורים מוצלים, על משטחים שאינם חמים או פשוט הימנעות מטיולים בשעות החמות.
מלענים
מלענים - שמם העברי של ראשי שיבולת - עלולים לגרום למגוון בעיות רפואיות. בעונה זו המלענים מרובים ונוקשים. הם עלולים לחדור חד כיוונית למגוון מקומות בגוף חיית המחמד ולגרום לבעיות עד כדי סכנת חיים: נחיריים, עיניים, אוזניים, מתחת לעור ואף לתוך מערכת העיכול, מערכת הנשימה ולחללי הבטן והחזה. חדירה לכל אחד מהמיקומים האלה תגרום לסימנים קליניים מתאימים.
מניעה אפשרית היא קיצוץ עשבים בחצר הבית, הימנעות מטיולים באזורים עתירי מלענים ותספורת מתאימה, בעיקר באזור כפות הרגליים, כיוון שמלענים נתקעים לרוב בפרווה ארוכה.