ברוכים הבאים לאתר של מרפאת "כל חי"
ברחובות
 
14.03.2012  שירותי הדמיה מתקדמים מכשיר פיתוח דיגטלי משוכלל המאפשר קבלת צילומים מיידיים בתוך 15 שניות וקבלת חוות דעת מומחה לרדיולוגיה באופן מיידי
 
14.03.2012 הצטרפו אלינו לפייסבוק בכתובת
http://www.facebook.com/kol.hai.vet.clinic
או חפשו:
מרפאה וטרינרית "כל חי" רחובות
 
31.12.2010  חדש באתר! פורום שאלות ותשובות פורום כלבים וחתולים, ופורום חיות אקזוטיות. הנכם מוזמנים לשאול שאלות באתר. תשובה תינתן בהקדם האפשרי.
 
 
 
חיפוש
 
 
 
 

 
 
חמוס כחיית מחמד
ד"ר אורן אולמן, מרפאת כל חי, רחובות
 
כללי
החמוס (Mustela putorius furo) הינו חיה טורפת שמקורה באירופה.  ברישומים מיוון של המאה הרביעית לפני הספירה יש עדויות לאחזקת חמוסים בשבי למטרת תפיסת מכרסמים ושאר מזיקים. מקורו מחיית הבר polecat (Mustela putorius).  בחלק ממדינות מזרח אירופה מגדלים חמוסים ליצור פרווה. בנוסף, חמוסים משמשים למחקרים מדעיים, אולם בשנים האחרונות גדל באחוזים ניכרים מספר החמוסים שמוחזקים כחיות מחמד.  הפופולריות הרבה של החמוס נובעת מאופיים השובב והסקרני, חוכמתם, גודלם הצנוע ואחזקתם הקלה.  המגבלה העיקרית של החמוס כחיית מחמד ביתית היא הריח החריף האופייני.
חמוסים בוגרים שוקלים 0.5-2 ק"ג כאשר הזכרים גדולים מהנקבות. הם יכולים להגיע לגיל של 10 שנים.
 
התנהגות
החמוס ישן רוב שעות היממה. בשעות בהן הוא ער החמוס נראה כפצצת אנרגיה: סקרן, דוחף אפו לעניינים שלו ולא שלו, קופץ, רוקד ופשוט משחק עם כל מה שזז ( או לא זז...).
יש לספק לו "משחקים" בכלוב או לתת לו להסתובב חופשי בחדר.
ניתן לגדל חמוס לבד אולם יש להקפיד על משחק משותף מספר שעות כל יום כדי ליצור קשר טוב עם החמוס. כמו כן ניתן לגדל מספר חמוסים בצותא במיוחד כאשר אין אפשרות למשחק יומי- חמוס בודד עלול להשתעמם מהר.
 
                                                             
 
  
אחזקה
כלוב החמוס צריך להיות מאוורר כהלכה, רצוי שיהיה בנוי מרשתות מתכת ורצפה קשיחה קלה לניקוי ולחיטוי. על הכלוב להיות גדול ככל האפשר. יש להניח בכלוב קופסה חצי סגורה, עציץ גדול הפוך, צינור ביוב רחב או כל פתרון יצירתי אחר שיאפשר לחמוס פינה שקטה כמחבוא, מקום לישון בו ומקום לגידול הצאצאים. הכנסת שמיכות או בגדים ישנים שמוחלפים עפ"י הצורך ינעימו את חיי החמוס. בניית "מגרש משחקים" עם צינורות בגדלים שונים דרכם החמוס משתחל, צעצועי תינוקות מרעישים וקופסאות שונות ישפרו עוד יותר את רמת החיים של החמוס.
חמוסים יכולים להסתובב חופשיים בבית מחוץ לכלוב. לחמוס מבנה גוף צר ומוארך שמאפשר לו להשתחל לתוך פתחים צרים ביותר. לכן הנקודה הראשונה החשובה ביותר היא מניעת בריחת החמוס וכניסתו למקומות בהם לא ניתן לתפסו ובהם עלול להיתקע או לאגור מזון שיתקלקל. החמוס מאוד סקרן מטבעו ואם קיים מקום מחבוא או פתח מילוט - הוא ימצא אותו. לכן יש לשים לב לכך הן בבניית/ קניית הכלוב והן בזמן שחרורו בבית ולסגור היטב כל פתח אפשרי.
נקודה חשובה נוספת היא היות החמוס חיית טרף: חמוס עלול לנצל הזדמנויות פז ולטרוף חיות מחמד אחרות בבית כגון ציפורים או מכרסמים, אך עם חתולים וכלבים הוא בד"כ מסתדר יפה.
חמוסים עושים את צרכיהם בד"כ באזורים קבועים. ארגז צרכים עם חול חתולים יספק אותם. כמובן שיש להחליף את החול בתדירות גבוהה. אם החמוס מסתובב חופשי בכל חדרי הבית יתכן ויתעורר הצורך לשים ארגז צרכים נפרד בכל חדר.
רחיצה תדירה אינה מומלצת כיוון שהיא מסלקת את השכבה השומנית בעור ובפרווה, עלולה לגרום לבעיות עור ולהגברת ההפרשה המסריחה. רק אם נראה שהרחצה מאוד חיונית ניתן לרחוץ את החמוס, אולם לא יותר מאשר פעם בחודש ולהשתמש בשמפו של חתולים. רחיצה לא תעזור בסילוק הריח האופייני!
 
 
הזנה
החמוס הוא חיית טרף ולכן המזון צריך להכיל חלבון ושומן מן החי. מזון מסחרי יבש לחמוסים או לגורי חתולים מספק את החלק הארי של צרכי החמוס. ניתן להוסיף למזון זה בשר חי (אפרוחים, עכברים), כבד, דגים וחלמון ביצה. למרות שאין להם ערך מזוני רב ניתן לתת לחמוס מעט ירקות ופירות בעיקר לשם המשחק. יש להימנע ממתן ממתקים.
יש לספק לחמוס כלי עם מי שתייה: חמוסים אוהבים לשחק במים ולכן יש לשים כלי כבד למים, שלא יתהפך. יש להחליף את המים מדי יום במים נקיים.
 
התרבות
חמוסים מגיעים לבגרות מינית בגילאים 4-8 חודשים. תקופת הייחום המשותפת לזכרים ולנקבות חלה בין סוף החורף לתחילת הקיץ. בזמן הייחום אשכי הזכר גדלים ופתח הבושת הנקבי מתנפח. הביוץ תלוי בקיום הזדווגות.  אם לא התרחשה הזדווגות ולא חל ביוץ הייחום של הנקבה עלול להתארך, רמות ההורמונים האסטרוגניים נשארות גבוהות, דבר שעלול להוביל לדיכוי מח עצם קטלני! לכן מומלץ לעקר נקבות שמוחזקות ללא זכרים.
ההזדווגות עצמה יכולה להיות די אלימה עם נשיכות בעיקר באזור הצואר.
אם חלה הזדווגות פורייה יולדו 1-18 צאצאים (8-10 בממוצע) לאחר הריון של 41-42 יום. משקל הגורים 8-10 גרם בלבד!  האוזניים והעיניים נפתחות בגיל 21-37 יום. גיל הגמילה 6-8 שבועות.
 
ריח החמוס
לחמוסים משני המינים ריח גוף חריף שמתחזק בעיקר בעונות הייחום. לריח שני מקורות: זוג בלוטות שנמצאות משני צידי פי הטבעת ובלוטות עוריות שמפוזרות בעור על פני כל הגוף ומבוקרות הורמונלית ע"י הורמוני המין.
רחיצה תדירה אינה מומלצת לסילוק הריח כיוון שהיא עלולה לגרום לדלקות עור ולהגברת הריח עקב הפרשת יתר של הבלוטות העוריות. פתרונות טובים לבעיית הריח החריף הם גידול החמוס במרפסת או בחצר בכלובים מתאימים או פשוט להתרגל לריח.
קיימת אפשרות כירורגית להורדת עוצמת הריח (אך לא לסילוקו המוחלט): סירוס זכרים או עיקור נקבות מורידים את עוצמת הריח המופרש מהבלוטות העוריות. ניתן לסלק בצורה כירורגית את בלוטות הריח שנמצאות ליד פי הטבעת.   
 
 
מחלות וטיפולים מונעים
עם היכנסו של חמוס חדש הביתה מומלץ לקחתו לוטרינר לבדיקת המצב הבריאותי ולקבוע תכנית לטיפולים מונעים וחיסונים.
חמוסים עלולים לחלות במספר מחלות מדבקות. אחת מהן היא מחלת הכלבלבת, הנפוצה בארץ בכלבים. חמוס שנדבק במחלה ימות כמעט בודאות! לכן חשוב ביותר לחסן חמוסים כנגדה. בנוסף מומלץ לחסן חמוסים כנגד מחלת הכלבת וכן לטפל באופן שגרתי כנגד תולעים, בדיוק כמו בכלבים ובחתולים. הטיפול כנגד טפילים חיצוניים כגון פרעושים יעשה בתכשירים המיועדים לחתולים.
 
כפי שנאמר קודם לכן, חמוסות שמוחזקות ללא בן זוג מומלץ לעקר בגיל צעיר כדי למנוע את תופעת דיכוי מח העצם שנובעת מייחום ממושך.
 
בכל מקרה של שינוי התנהגות, חוסר תאבון, הקאות, שלשולים, התקרחות או כל סימן לא נורמלי אחר מומלץ לקחת את החמוס לבדיקה אצל רופא וטרינר.
 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר