ברוכים הבאים לאתר של מרפאת "כל חי"
ברחובות
 
14.03.2012  שירותי הדמיה מתקדמים מכשיר פיתוח דיגטלי משוכלל המאפשר קבלת צילומים מיידיים בתוך 15 שניות וקבלת חוות דעת מומחה לרדיולוגיה באופן מיידי
 
14.03.2012 הצטרפו אלינו לפייסבוק בכתובת
http://www.facebook.com/kol.hai.vet.clinic
או חפשו:
מרפאה וטרינרית "כל חי" רחובות
 
31.12.2010  חדש באתר! פורום שאלות ותשובות פורום כלבים וחתולים, ופורום חיות אקזוטיות. הנכם מוזמנים לשאול שאלות באתר. תשובה תינתן בהקדם האפשרי.
 
 
 
חיפוש
 
 
 
 

 
 
האיגואנה

ד"ר אורן אולמן, מרפאת כל –חי, רחובות

 

                                       
 
 

כללי
האיגואנה הירוקה (Iguana iguana) הנה חית בר המהווה את אחד הזוחלים הנפוצים ביותר המשמשים כיום כחיות מחמד. מרבית האיגואנות הנמכרות בחנויות לחיות מחמד מקורן בתפיסה של איגואנות צעירות או איסוף ביצי איגואנות בסביבתן הטבעית. רק מיעוטן של האיגואנות מקורו מגידול מסחרי בחוות גידול מיוחדות.
למרות שמספר האיגואנות המוחזקות כחיות מחמד עולה בהתמדה, חלק ניכר מהן סובל מבעיות בריאותיות רבות הנובעות מחוסר מידע מקצועי זמין על גידול איגואנות, בעיקר בתחומי האחזקה וההזנה.

 
האם אני מוכן ומסוגל לגדל איגואנה
גידול מוצלח של איגואנה כחיית מחמד מחייב טיפול אופטימלי בחיה והשקעה רבה. לכן עוד בטרם נרכשה האיגואנה יש לשאול את עצמך מספר שאלות:
• האם אני מוכן לגדל חיה למשך שנים רבות? איגואנה עשויה להגיע בשבי בתנאים טובים לגיל של 20 שנה!
• האם יש באפשרותי לספק לה את התנאים הנדרשים לגידולה מבחינת חום, תאורה, הזנה וטיפול יומי?
• האם יש באפשרותי להקצות לאיגואנה מקום גדול דיו? איגואנה בוגרת יכולה להגיע לאורך של כשני מטרים ולמשקל של עד 8 ק"ג. אורך הכלוב המתאים מגיע לכשלושה מטרים!
• האם אני מוכן להתחייבות הכלכלית הכרוכה בטיפולים וטרינריים?
אם התשובה לשאלות האלה היא חיובית גם לאחר קריאת דף מידע זה, הדרך סלולה בפניך לכניסה לעולם המופלא של האיגואנות.

האיגואנות בטבע
בטבע האיגואנה מבלה את מרבית זמנה על עצים ופעילה בעיקר במשך שעות היום באזורים טרופיים וסובטרופיים במרכז ובדרום אמריקה. לאיגואנה רגליים קצרות ושריריות המצוידות בטפרים חדים המאפשרים לה ניידות רבה בצמרות העצים. זו חיה צמחונית שניזונה מעלים, שורשים, פרחים ופירות. הסיבים הצמחיים שמהם ניזונה האיגואנה עוברים תהליכי פירוק במעי הגס ומאפשרים את אספקת צרכי האיגואנה. תהליכי פירוק אלה ותהליכים פיסיולוגיים חשובים אחרים מתרחשים באופן נורמלי בזמן ”אמבטיות שמש” (השתזפות יומית בצמרות העצים).

הכלוב (ויואריום ; טראריום)
בזמן קניה או בניה של הכלוב יש להתחשב בגודל האיגואנה. ככלל, מומלץ לספק לאיגואנה כלוב בגודל המקסימלי האפשרי. בתנאים אופטימליים איגואנות יכולות לגדול בקצב של 6 ס”מ בכל חודש במשך חודשי חייהן הראשונים. אורך הכלוב האופטימלי הוא פי 1.5 מאורך האיגואנה ורוחבו לפחות מחצית אורכה כדי שהאיגואנה תוכל להסתובב בחופשיות בתוכו. תקרת הכלוב צריכה להיות סגורה היטב אך יש לאפשר אוורור - למשל ע”י תקרה מרושתת. ציפויי רצפת הכלוב המומלצים הם נייר סופג לבן, נייר עיתון (בתנאי שהאיגואנה לא אוכלת את העיתון) או דשא מלאכותי מפלסטיק. חול רגיל, טוף, אבנים קטנות וחול חתולים עלולים לגרום לבעיות עור ובעיות מעיים ולכן אין להשתמש בהם. יש להניח בכלוב ענפים ואבנים בגודל מתאים כדי לאפשר לאיגואנה לטפס ולהתקרב למקור החום לשימוש בזמן אמבטיית השמש. ענף לטיפוס בשיפוע של כ- 40 מעלות מאפשר פעילות מעיים תקינה.
את הכלוב יש להניח במקום שקט יחסית בבית (לא על רמקול מערכת הסטריאו!). מומלץ שימוקם באזור בו יש פעילות במשך היום כך שיהיה לאיגואנה מעט מעניין. ניתן להוסיף בדים, סולמות, ענפים וחבלים לצורך טיפוס ופעילות.
את כלי האוכל והמים יש לנקות היטב מדי יום. אחת לשבוע לפחות יש לנקות את כל הכלוב במים ובסבון כולל המצע.

תאורה
המערכת ההורמונלית של האיגואנה מושפעת ישירות מרמת האור בעזרת בלוטת האצטרובל הנמצאת מתחת לקשקש השקוף בקודקוד האיגואנה. לתאורה תפקיד מכריע בויסות רמות סידן בגוף ע"י יצירת ויטמין D. הארה במשך 14 שעות רצוף וחשכה בשאר 10 שעות היממה (גם כן ברציפות) מהווים חלוקה סבירה של שעות ההארה. נורת ליבון רגילה אינה מייצרת את טווח האור הנדרש לשמירה על בריאות האיגואנה. יש צורך בנורות עם טווח רחב של גלי אור (full spectrum), כגון Vita-lite או Duro-Test (שעדיין קשה להשיגן בארץ ושיש להחליפן אחת לשנה גם אם הן ממשיכות להאיר!). נורות אלה מספקות את האור הנדרש אך לא חום. כתחליף לנורות המיוחדות הנ"ל אפשר להניח את הכלוב ליד חלון פתוח שטוף שמש כשלפחות צד אחד של הכלוב אינו מכוסה בזכוכית או בפרספקס או לאפשר לאיגואנה לפחות שעה אחת ביום של שמש ישירה מחוץ לכלוב.

טמפרטורה
איגואנה צריכה מקור חום להתפתחות נורמלית. רצוי שמקור החום יחקה בצורה הסבירה ביותר את מקור החום הטבעי: השמש. נורת ליבון של 60-100 ואט מתאימה במרבית המקרים כמקור חום עיקרי. יש לוודא שלאיגואנה אין כל אפשרות ליצור מגע ישיר עם הנורה שכן עלולות להיגרם לה כוויות קשות ביותר. אבני חימום ותיילי חימום אינם מספקים את החום הנדרש. שימוש במד חום מיוחד בתוך הכלוב יאפשר בקרה טובה על הטמפרטורה, כאשר הטווחים האופטימליים של הטמפרטורה בכלוב במשך היום הם עד 40 קרוב למקור החום ו-30 בקצה השני של הכלוב.
במשך שעות הלילה יש להקפיד שהטמפרטורה לא תרד מ- 23. מקור לחימום במשך הלילה יכול להיות נורת ליבון צבועה (כך שיופק חום ללא אור), נורת חימום קרמית או תיל חימום המונח מתחת לדשא מלאכותי.

לחות
רמת לחות גבוהה יחסית של כ- 60-80% מהווה את רמת הלחות הטבעית בסביבת האיגואנה. ללחות חשיבות רבה בנשל התקין של האיגואנה. כמובן שהדרך הטובה ביותר לבדוק זאת היא ע"י מד לחות שנמצא באופן קבוע בכלוב. הוספת לחות לסביבה אפשרית בעזרת כלי מים רחב שנמצא בקביעות בכלוב, ריסוס יומי במתז מים ואף אמבטיות מספר פעמים בשבוע . אולם יש להזהר מעודף לחות שעלול לעודד צמיחת גורמי מחלה שונים.

דיאטה
האיגואנה הנה חיה צמחונית. לכן עיקר מזונה צריך להיות ממקור צמחי. לסוג המזון השפעה מכרעת על בריאות האיגואנה ורבות מהמחלות מהן סובלות האיגואנות הינן על רקע של הזנה לקויה. כך למשל מזון המכיל חלבון מהחי (מזון כלבים) עלול לגרום לנזק כלייתי בלתי הפיך או רמת סידן נמוכה עלולה לגרום לפגיעה בעצמות.
כמובן ששאיפת כל מגדל היא להתקרב להרכב מזון טבעי ככל שניתן. זו משימה בלתי אפשרית ולו בגלל מיעוט במידע מדעי מבוסס על תזונת איגואנות בטבע. מוצג להלן תפריט מומלץ שאמור לתת קו מנחה כללי עפ"י הידוע עד היום:
40% מהמנה המוגשת לאיגואנה תכיל ירקות מזינים ביותר שביניהם: פטרוזיליה, עלי לפת, בצל ירוק, כרישה, כוסברה טריה, סלרי, חצילים, צנון, צנונית.
20% מהמנה המוגשת תכיל ירקות כתומים: בטטה, גזר, דלעת.
20% מהמנה נבטים למיניהם.
20% מהמנה אחת משלוש הקבוצות הבאות לסרוגין מדי יום: פרחים (ניצני ורדים, נוריות, פרחי היביסקוס), פירות (אגס, תפוח, בננה, פטל, תות) וירקות מזינים חלקית (תרד, שעועית ירוקה, ברוקולי, כרוב, כרובית).
כמובן שניתן להוסיף כל מקור צמחי אחר ובלבד שאינו מהווה יותר מ-20% מכלל המנה הנאכלת.
מילת המפתח בהכנת ארוחה מזינה לאיגואנה היא גיוון רב ככל האפשר.
את המזון עצמו מומלץ להגיש קצוץ דק או מגורד בפומפיה כיוון שאיגואנות אינן טוחנות את מזונן. כדאי להאכיל בעיקר בבוקר כדי שהאיגואנה תוכל לעכל בטמפרטורה חמה יותר - באמצע היום.
יש לוודא שהאיגואנה אוכלת מכל מרכיבי הארוחה ולא בוחרת סוג אחד של מזון בלבד.
בנוסף למזון הצמחי מומלץ להרגיל את האיגואנה לאכול מזון מוכן לאיגואנות. במידה והמזון מורכב מגרגרים בצבעים שונים יש להקפיד שהיא אוכלת מכל הצבעים. אך בכל מקרה לא מומלץ שמזון זה יהווה יותר מ- 50% מכלל המזון המוגש לאיגואנה.
בנוסף למנה הבסיסית מומלץ להוסיף לאיגואנה ויטמינים, בעיקר ויטמיני A ו-D (בקביעת המינון יש להתייעץ בוטרינר).
לאיגואנות יש העדפות והרגלים אינדיבידואלים לגבי הזנה ולכן יש להתאים אישית את המנה המתאימה.
יש להניח בכלוב כלי שטוח עם מים נקיים המוחלפים מדי יום.

האם זהו זכר או נקבה
ישנם מספר סימנים חיצוניים שבעזרתם ניתן לנסות ולהבחין בין זכר ונקבה אך אף אחד מהם אינו סימן ודאי:
זכרים בד"כ גדולים מהנקבות ובעלי גולגולת גדולה יותר, אולם הבדלים בתנאי גידול יגרמו כשלעצמם להבדלים בקצבי גדילה.
קוצי הגב של הזכרים ארוכים יותר.
לזכרים צבע בהיר ועז יותר, כשההבדל ניכר בבגרות (גיל של מספר שנים).
בלוטות הירך (femoral pores) בולטות יותר בזכרים בוגרים מאשר בנקבות.
בבסיס הזנב של הזכרים ניתן לראות שתי נפיחויות עור שמתחתן נמצאים אברי המין. ע"י החדרת מקל בדיקה מיוחד לאזור הביב ומדידת עומק החדירה ניתן לקבוע את המין.
בנקבות ניתן להרגיש התפתחות ביצים לקראת גיל הבגרות.
זכרים בוגרים הופכים להיות אגרסיביים בזמני היחום.
בדיקה אנדוסקופית חודרנית של בלוטות המין (אשכים ושחלות).

איגואנות ואנשים
לכל איגואנה אישיות משלה כולל העדפת אנשים מסוימים ורתיעה מאחרים. רוב המגדלים מעדיפים איגואנה שתהיה חברותית לבעלים. את זה ניתן להשיג ע"י רכישת איגואנה ידידותית שאינה בורחת וכן התעסקות יומיומית עם האיגואנה תוך מתן "ממתקים" כגון פירות ישירות לפה האיגואנה. הוצאת האיגואנה מהכלוב ואף מהבית מדי יום מומלצים ביותר. ניתן להתאים לאיגואנה קולר יעודי.
לאיגואנה יכולת לגרום לנזקים קשים לאנשים: נשיכות קשות, הצלפות זנב ושריטות ע"י ציפורניים חדות לכן יש להיזהר ממגע עם איגואנה לא מוכרת, ובעיקר עם זכרים בוגרים.


טיפולים מונעים ומחלות
כמו רוב הזוחלים כך גם איגואנות עלולות לשאת חיידקים מסוג סלמונלה שעלולים להדביק בני אדם ע”י מגע עם הפרשות האיגואנה. ניתן לבצע בדיקות מעבדה למציאת החיידקים אך הבדיקה אינה אמינה במאת האחוזים. לכן יש חשיבות רבה לשמירה על היגיינה בסיסית: יש לשטוף ידיים בסבון לאחר מגע עם האיגואנה או עם חפצים בכלוב. נוהג זה חשוב במיוחד במשפחות עם ילדים קטנים ואנשים עם פגיעה חיסונית.
עם רכישת האיגואנה מומלץ לקחתה לבדיקה בריאותית אצל וטרינר הכוללת הסברים על אופן גידול האיגואנה, בדיקה פיסיקלית כללית, בדיקת צואה לטפילי מעיים ולעתים אף בדיקות דם וצילומי רנטגן עפ"י הצורך. יש לחזור על הבדיקה אחת לשנה.
מומלץ למדוד את אורך האיגואנה ומשקלה אחת לשבועיים ולנהל רישום מסודר כדי לוודא שהיא גדלה כהלכה.
אם ציפורני האיגואנה מתארכות יתר על המידה או חדות מדי מומלץ לקצצן.
בנוסף לבדיקה השנתית יש לקחת את האיגואנה לבדיקה אצל וטרינר בכל מקרה של מחלה. סמני מחלה יכולים להיות מגוונים כגון: חוסר אכילה, חוסר צמיחה, נפיחויות בפנים וברגליים, צליעה, בועות שיוצאות מהאף, ריר רב מהפה, שינויים בעור או כל סימן לא נורמלי אחר.
 

 

 

 

     

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר