תולעת הפארק היא תולעת טפילית שעלולה להיות קטלנית לכלבים. מספר הכלבים שנפגעים מתולעת הפארק הולך וגדל משנה לשנה ורק הגברת המודעות לנושא בקרב מגדלי הכלבים תצליח להקטין את מימדי הפגיעה. מטרת מאמר זה הינה לסקור את דרך ההדבקה בתולעת, מהם סימני ההינגעות בתולעת וכיצד למנוע הידבקות בה. חשוב לציין שתולעת זו אינה תוקפת אנשים או חתולים אלא רק בעלי חיים ממשפחת הכלביים.
מהי תולעת הפארק?
תולעת הפארק, או בשמה המדעי Spirocerca lupi, ובשמה הנוסף – תולעת הוושט הקטלנית, הינה תולעת מקבוצת התולעים העגולות בעלת מחזור חיים מיוחד: ביצי התולעת מופרשים בצואה של כלבים נגועים. חיפושיות זבל אוכלות את הצואה עם ביצי התולעים. בתוך מערכת העיכול של החיפושית מתרחש שלב התפתחות נוסף. כלב לא נגוע בולע את החיפושית ובקיבה התולעים הצעירות יוצאות מגוף החיפושית. התולעים נודדות בתוך גוף הכלב דרך קירות כלי הדם הראשיים, ומגיעות ברוב המקרים לוושט של הכלב, מתבגרות ומטילות ביצים שיוצאות לצואה. במקרים רבים התולעים הצעירות נודדות בגוף לאיברים נוספים כגון עמוד השדרה, קנה הנשימה, בלוטות רוק, קיבה, כליות, שרירים ועוד.
השם "תולעת הפארק" הינו שם היסטורי: אבחונים רבים של מקרים קליניים בוצעו בעיקר בכלבים שהסתובבו באזור הפארק הלאומי ברמת גן בשנות ה-80 של המאה ה-20 ומכאן השם. מאז, הפיזור הגיאוגרפי של התולעת הולך ומתרחב, ונכון לרגע כתיבת שורות אלה אובחנו כלבים הנגועים בתולעת הפארק מאזור קרית שמונה בצפון עד אזור באר שבע בדרום וירושלים במזרח.
מה הנזק שגורמת תולעת הפארק?
תולעת הפארק גורמת לפגיעה במספר איברים בגוף עקב מסלול הנדידה בגוף: - פגיעה במערכת עיכול עליונה: ושט וקיבה. היא עלולה לגרום לגושים דלקתיים שעלולים להפוך לגידולים סרטניים. - פגיעה בכלי דם ראשיים עד כדי קרע פתאומי ודימום רב. - פגיעה בעמוד השדרה באזור בית החזה עם כאבים והפרעות בהליכה. - דלקת של בלוטות הרוק. - פגיעה בריאות ובקרום הריאות עם יצירת תהליכים דלקתיים במערכת הנשימה.
מהם הסימנים הקליניים של פגיעה ע"י תולעת הפארק?
- מוות פתאומי ללא סימן מקדים – עקב דימום מאסיבי – בגלל קרע של עורק ראשי.
- הקאות ופליטות כרוניות.
- קשיי בליעה.
- שלשול.
- הפרשת ריר מוגברת.
- שיעול.
- קשיי נשימה.
- צליעה.
- אובדן משקל.
כיצד ניתן לאבחן כלב חולה בתולעת הפארק?
אבחון של כלב נגוע בתולעת הפארק מתרחש רק מספר חודשים לאחר ההדבקה בגלל משך הנדידה של התולעת בגוף. כאשר עולה חשד שהכלב נגוע בתולעת הפארק ניתן לבצע מספר בדיקות לאישוש האבחנה: - בדיקת צואה מיקרוסקופית לאיתור ביצי התולעים. - צילומי רנטגן לאזור בית החזה בהם ניתן לראות גושים אופייניים באזור הושט ושינויים בעמוד השדרה. - בדיקה אנדוסקופית של הושט והקיבה, בה ניתן לראות בצורה ישירה את השינויים האופייניים ולעתים אפילו את התולעים עצמן. - בדיקת CT של אזור בית החזה.
כיצד מטפלים בכלב חולה?
לאחר שבוצע האבחון ניתן לטפל בכלב. הטיפול יכלול תמיכה כללית בכלב וטיפול ספציפי בתולעים ובנזקן. אופי הטיפול התומך תלוי במצב הכלב ויכול לכלול טיפולים מיידיים במקרה של סכנת חיים מיידית לכלב, טיפולים תומכים במצבי רזון (למשל שינוי משטר ההזנה) וטיפול בכל המערכות שנפגעו על ידי התולעים. הטיפול הספציפי כולל הזרקת חומרים אנטיפרזיטריים ולעתים טיפולים כירורגיים לסילוק הגושים בושט. בכל מקרה הטיפול בכלב חולה הינו ממושך ולא תמיד מוצלח - לעתים השינויים בגוף הכלב אינם הפיכים ולא ניתנים לטיפול. לכן יש כאן חשיבות ממדרגה ראשונה למנוע את ההדבקה מלכתחילה.
כיצד נמנע הדבקה בתולעת הפארק?
- אין לאפשר לכלבים להסתובב ללא השגחה – מומלץ תמיד עם רצועה. - יש לשים זמם (מחסום פה) על הכלב בזמן טיולים כך שהוא לא יוכל לאכול חיפושיות (או כל מקור מזוני אחר שעלול להכיל את החיפושיות כגון דשא או צואת כלבים). - יש לאסוף את צואת הכלב בשקית ולזרוק לפח אשפה – גם צואה של כלבים בריאים!! - יש לתת לכלב טיפול מונע בצורה סדירה כך שאם במקרה הכלב נדבק בתולעת הפארק, התולעים ימותו לפני שיגרמו לשינויים בלתי הפיכים.