כללי
הצ'ינצ'ילה (Chinchilla lanigera, Chinchilla brevicaudata) הינה חיה מבויתת שמקורה בהרי האנדים בדרום אמריקה. בסביבות שנת 1900 הצ'ינצ'ילות היו על סף הכחדה בגלל צייד מוגבר לצורך הפרווה. בשנת 1923 נלכדו 11 פרטים והועברו לקליפורניה ע"י מתיאס צ'פמן. רוב הפרטים החיים כיום מקורם מאותן חיות. בעולם הן משמשות לצרכים מסחריים של ייצור פרווה, לצרכים מחקריים כחיות מעבדה ובשנים האחרונות כחיות מחמד בעיקר בשל אופיים הידידותי, אחזקתם הקלה וחוסר ריח רע המתלווה לרוב חיות המחמד האחרות.
נתונים פיסיולוגיים
הצ'ינצ'ילה הינה יונק קטן בעל פרווה עדינה וסמיכה ביותר, באופן טבעי בצבע אפור, אם כי כיום ישנן מוטציות בצבעים אחרים כגון שחור, לבן ובז'. זכר בוגר ממוצע שוקל כ- 450-600 גרם, מעט קטן מן הנקבה הממוצעת, ששוקלת 500-650 גרם ובאורך של 25-35 ס"מ. הצ'ינצ'ילה היא מכרסם בעל זוג שיניים חותכות וארבעה זוגות של שיניים טוחנות בכל לסת. כל השיניים של הצ'ינצ'ילה גדלות לכל אורך חייה בקצב של כ- 5 ס"מ לשנה וצבען הטבעי צהוב. שחיקת השיניים בזמן אכילת מזון עשיר בסיבים צמחיים שומרת על אורך שיניים תקין. כמו בסוסים ובארנבונים, עיקר פירוק המזון, שמורכב מסיבים צמחיים עשירים בפחמימות מורכבות, מתרחש במעי הגס ע"י חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים. הצ'ינצ'ילות פעילות בעיקר בשעות הלילה, אך יכולות להיות מאוד פעילות גם בשעות היום. אורך החיים הממוצע הוא כ- 10 שנים, מקסימום ידוע של 20 שנה.
התנהגות
הצ'ינצ'ילה הינה חיה מאוד סקרנית ופעילה, פעילה בעיקר בשעות הלילה אך יכולה להיות פעילה גם במהלך היום אם היא מורגלת בדבר. צ'ינצ'ילות אוהבות מאוד פעילות גופנית – אפשר לשחררם בתנאים מבוקרים בבית או בחצר. מומלץ להחזיק צ'ינצ'ילות בזוגות כיוון שעלולות להיות נשיכות בין שני פרטים מאותו מין על רקע של מרחב מחיה ודומיננטיות, אך אפשר לגדלן בלהקות גדולות יותר, במיוחד אם הצ'ינצ'ילות גדלות יחד מגיל צעיר.
הכלוב וסביבתו
הכלוב הסטנדרטי עשוי מרשת מתכת צפופה, אולם עדיף משטח מוצק כרצפה: קל לניקוי, מונע בעיות רגליים וגורים קטנים לא נתקעים ברשת. על הרצפה מומלץ להניח מצע סופג כגון שבבי עצים, קלחי תירס גרוסים וקש. כלוב העשוי מעץ עלול להיאכל! הצ'ינצ'ילה היא חיה מאוד נמרצת ואוהבת פעילות גופנית. לכן רצוי לבנות או לקנות כלוב בגודל המקסימלי האפשרי עם מספר קומות או משטחים בגבהים שונים בכלוב. יש להציב בכלוב קופסאות מסתור, צינורות ועציצים הפוכים. יש לוודא שהכלוב מאוורר כהלכה. יש לספק לצ'ינצ'ילה כלי עם חול מיוחד בתוכו היא מתגלגלת וע"י כך מנקה הפרשות שומניות מהפרווה שנשמרת עליה מבריקה ויפה. רצוי להכניס את החול למשך כשעה כל יום - יומיים כדי שהחול לא יתלכלך מהפרשות וכן שלא יוחבא בתוכו מזון שעלול להתקלקל. לצ'ינצ'ילות אין בעיה להתמודד עם תנאי הקור השוררים בארץ. דווקא בעיות של חום יתר עלולות לגרום לפגיעה קשה עד מוות, במיוחד בתנאי לחות גבוהה. בטמפרטורה הגבוהה מ-27 מעלות צלזיוס הצ'ינצ'ילות מתחילות להיכנס לסטרס, ולכן יש לשים לב אליהם במיוחד בימים חמים ולהעבירם למקומות קרירים במקרה הצורך.
דיאטה
הזנה נכונה מונעת השמנה, מאפשרת שחיקת שיניים נורמלית ושומרת על בריאות הצ'ינצ'ילה לאורך זמן. עיקר המזון של הצ'ינצ'ילות צריך להיות מורכב מחציר (אספסת, למשל) או קש בכמות בלתי מוגבלת. לדיאטה זו יש להוסיף כופתיות מוכנות. בנוסף לשני מרכיבים אלה אפשר לתת מדי פעם כצ'ופרים פירות טריים, פירות יבשים וירקות טריים ורחוצים. מומלץ להוסיף אבן מינרלים הן כתוסף מזון והן כאלמנט לשחיקת שיניים. יש להציב בכלוב כלי מים מתאים. את המים יש להחליף מדי יום.
רחצה
אין לרחוץ צ'ינצ'ילות במים - התהליך עלול לפגוע בפרווה ובעור. הצ'ינצ'ילות אוהבות לעשות אמבטיות חול: יש לשים חול ייעודי בכלי רחב מספיק המאפשר לצינצילה להשתכשך בו. זו צורתם הטבעית לשמור על פרווה בריאה. מומלץ לא להשאיר את החול בכלוב אלא לאפשר אמבטיית חול מספר פעמים בשבוע כדי לשמור על החול נקי.
אחיזה נכונה
הצ'ינצ'ילה היא חיה מאוד עדינה, לא אגרסיבית, ונושכת רק לעתים נדירות. יש להתייחס אליה בעדינות. אחיזה חזקה מדי עלולה לגרום לנשירת הפרווה (תופעה הידועה כ- fur slip), כשצמיחתה מחדש עלולה לארוך חודשים. אין להרים צ'ינצ'ילה ע"י אחיזה באוזניים כיוון שעלול להיגרם להן נזק קשה ובלתי הפיך! בכל מקרה יש לאחוז בה בצורה שתמנע קפיצה או נפילה מהידיים לרצפה.
התרבות
צ'ינצ'ילות יכולות להתרבות לכל אורך השנה אולם עיקר העונה הפורייה היא בתקופת החורף. בגרות מינית חלה בגיל 8-10 חודשים. אורך המחזור המיני הוא 16-60 יום (40 יום בממוצע), כאשר קיים ייחום לאחר המלטה. כלומר ייתכנו 2 המלטות בשנה. אם הצ'ינצ'ילות מוחזקות כזוג ורגילות זה לזו ניתן להשאיר אותם יחד גם לאחר ההמלטה, אולם אם הם לא מסתדרים יחדיו - יש להפריד את הזכר מהנקבה עם הגורים כדי למנוע נזק לגורים.
אורך ההריון הוא 105-118 יום (111 יום בממוצע) ומספר הצאצאים בשגר 1-8 (2 ברוב המקרים). ההמלטה חלה בד"כ בשעות הבוקר המוקדמות. משקל הגורים בזמן ההמלטה הוא 30-60 גרם. הגורים יוצאים לעולם עם פרווה ועיניים פקוחות ונראים פעילים כבר מיומם הראשון. זמן קצר לאחר ההמלטה האם מתחילה להניק את צאצאיה, בד"כ עם הפטמות הקדמיות בלבד. הפטמות האחוריות נכנסות לפעולה בשגרים גדולים. גיל הגמילה הוא 6-8 שבועות, אם כי הגורים מתחילים לאכול מזון צמחי כבר בגיל שבוע.
אם מתעורר הצורך בהנקה מלאכותית אפשר לנסות צ'ינצ'ילה אחרת, שרקנית (שתיהן - לאחר המלטה) או תחליפי חלב מיוחדים לבעלי חיים.
מחלות וטיפולים מונעים
מומלץ להתייעץ עם רופא וטרינר עוד לפני רכישת הצ'ינצ'ילה ולפני הוספת צ'ינצ'ילות חדשות ללהקה קיימת. לאחר קבלת הצ'ינצ'ילה יש לקחתה לבדיקה כללית כדי לקבוע את מצב בריאותה. רוב המחלות מהן סובלות צ'ינצ'ילות יימנעו ע"י אחזקה נכונה, הזנה נכונה ושמירה על היגיינה. מניעת חשיפתן לטמפרטורות חמות תמנע מכות חום. נכון להיום לא קיים חיסון כלשהו שמומלץ לתת לצ'ינצ'ילות. מעקב אחר משקל הצ'ינצ'ילה ע"י ניהול רישום אחת לשבוע – שבועיים (משקל מטבח רגיל מתאים למשימה) יכול להתריע על מחלה מתפתחת. איבוד משקל (בכל גיל) או עליה במשקל (של פרט בוגר) של יותר מ- 10% הם סיבה מספקת לבדיקה ע"י וטרינר. סמני מחלה כגון חוסר אכילה, דיכאון, התכנסות בפינה, שלשולים, התקרחויות או כל סימן לא נורמלי אחר דורשים אף הם בדיקה אצל רופא וטרינר. בעיות רפואיות נפוצות בצ'ינצ'ילות - דלקות עיניים. - שלשול. - בעיות שיניים ומנשך. - תלישת פרווה. - מחלות נשימה. - פציעות עור. - שברים. - מכת חום.
- טפילים חיצוניים.